המונופול הקיים כיום במדינת ישראל בנושא נישואין וגירושין, המותיר בידי הממסדים הדתיים את הסמכות הבלעדית בתחום זה ביחס לאזרחי המדינה, מוביל למגוון רחב של קשיים הלכתיים, חוקיים, מוסריים, חברתיים ותרבותיים. גם הניסיונות לתת מענה נקודתי לבעיות אלו, כדוגמת חקיקת “חוק ברית הזוגיות״ וההכרה במעמד “ידועים בציבור כנשואים״, לא הצליחו לפתור אותן באופן רחב, ואף החריפו את חלקן.
נייר עמדה זה של ד"ר בקר סוקר ומעריך באופן ביקורתי את העמדות השונות על תביעת ההכרה מההיבטים ההיסטוריים, פוליטיים, משפטיים ואסטרטגיים. ד"ר בקר פורש את היתרונות ואת החסרונות של עמדות המצדדים והמתנגדים לדרישת ההכרה, מעלה שאלות יסוד הכרוכות בענין וכן מציע עקרונות מנחים כדי לגשר על הפערים המקשים להתייחס באופן רציני ואפקטיבי לסוגיה.
נייר העמדה שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל עוסק בשלושה נושאים עיקריים: (א) סקירת הרקע העובדתי להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים ועמידה על אופן ניהולה הייחודי; (ב) ניתוח עמדת המשפט הבינלאומי לגבי טענת הפלסטינים לזכות שיבה למדינת ישראל; (ג) בחינת נוהג המדינות והקהילה הבינלאומית בשאלת שיבת פליטים לאזורי סכסוך אתני.
חוברת זו נולדה מתוך התחושה שבשנים האחרונות גובר הבלבול סביב הוראת שאלות
היסוד של הציונות. הוויכוחים הפוליטיים הקשים שפילגו את החברה הישראלית במשך
שנים, הריבוי ההולך וגדל של ספרי לימוד והפולמוס בין ציונים לפוסט-ציונים, טשטשו
את ההבדלים בין עיקר לטפל והקשו על מורים העוסקים בהוראת הציונות.
היסוד של הציונות. הוויכוחים הפוליטיים הקשים שפילגו את החברה הישראלית במשך
שנים, הריבוי ההולך וגדל של ספרי לימוד והפולמוס בין ציונים לפוסט-ציונים, טשטשו
את ההבדלים בין עיקר לטפל והקשו על מורים העוסקים בהוראת הציונות.
במלאת שש שנים לפרסום דו"ח "ועדת אור" שבדקה את השתלשלותם של אירועי אוקטובר 2000, הוקדשה "הרצאת אור" השנתית הניתנת במסגרת תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, להערכת עבודתה של ועדת החקירה ,מסקנותיה והמלצותיה.
מטרתו של הנייר להציג בציבור את החוק המסמל יותר מכל חוק אחר את יהודיותה של המדינה ואת הקשר בין יהודים בישראל ובתפוצות, ואת הצורה בה מתממשות בישראל המטרות של התנועה הציונית. הוא מבקש להתמודד עם טענות עקרוניות נגד החוק או עם טענות כי יש להגביל את תקופת חלותו של עקרון השבות. והוא קושר את הדיון בהוראות החוק ובהפעלת מדיניות העלייה יחד עם סוגיות היסוד של זהות המדינה והצדקתה.
למדינת ישראל אין לא מדיניות הגירה מוסדרת ולא מדיניות כלפי מהגרים. בהיעדר תשתית נורמטיבית ומבנית ובהיעדר חקיקת מסגרת מספקת, מדינת ישראל אינה ערוכה להתמודד עם האתגרים החרבתיים, הכלכליים, הביטחוניים והפוליטיים הנלווים למהגרים הבאים בשעריה.
בנייר עמדה זה מציעים המחברים, לראשונה בישראל, מתווה לחשיבה לעשייה, שיקדם גיבוש של מדיניות הגירה המגשימה את האינטרסים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בנייר עמדה זה מציעים המחברים, לראשונה בישראל, מתווה לחשיבה לעשייה, שיקדם גיבוש של מדיניות הגירה המגשימה את האינטרסים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מה היו התהליכים הדמוגרפיים הבולטים במדינת ישראל מאז הקמתה? אילו שינויים דמוגרפיים התחוללו בשנים האחרונות ומאילו סיבות? כיצד ייראה בעתיד ההרכב הדמוגרפי של מדינת ישראל? מהו מקומה של מדיניות ציבורית בעיצוב ובהיערכות עתידיים?
הספר "שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947 - החלטת החלוקה והמחלוקת סביבה" בוחן את החלטת החלוקה ועומד על הרקע לה, על עמדות הצדדים והמחלוקות הפנימיות ביניהם ועל הרלוונטיות של כל אלה למציאות העכשווית של מדינת ישראל.
בסוף שנת 2004 הקים מוסד נאמן של הטכניון מפעל לחשיבה ומחקר לטווח רחוק על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל ועל התנאים הנדרשים לשם הבטחת שגשוגה של המדינה. ראש הפרויקט היה פרופ' אביעזר רביצקי מהאוניברסיטה העברית. החוברת שלפנינו היא אחת מסדרה של חיבורים המציגים את פריו של מפעל זה.
