באוגוסט 2013, לאור דיון ציבורי רחב סביב הצעות שונות לחקיקת "חוק לאום", מינתה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, את פרופסור רות גביזון, לכתוב מסמך המלצות בנושא זה. חיבור זה הוא סיכום עבודתה של גביזון בנושא. הוא כולל את ההמלצות שהוגשו בנובמבר 2014, ומוסיף תיאור של התהליך, סיכום של הוויכוח הציבורי, וחומרי רקע מגוונים. גביזון טוענת כי בעוד חזון המדינה, הכולל שלושה יסודות - מחויבות לישראל כביתו הלאומי של העם היהודי, ודמוקרטיה המגנה על זכויות האדם של כל אזרחיה ותושביה – אכן קריטי לקיום המדינה ולשגשוגה לטובת כל תושביה, עדיף לא לנסות לחוקק חוק שייתן לו עיגון חוקתי. דווקא מי שחושש משחיקת אחד ממרכיבי החזון יחסית לאחרים צריך להשאיר את החזון, על כל מרכיביו, כחלק מהתרבות הפוליטית והחברתית בישראל, ולהנחיל אותו בצורה מגוונת בכל חלקי החברה. ניסיונות חקיקה רק מדגישים את המתחים בין מרכיבי החזון – שהם למעשה משלימים זה את זה בצורות חשובות – ומהווים בסיס למאבק ציבורי ופוליטי ולמלחמת תרבות מסוכנת ומיותרת. הספר חיוני במיוחד לאור העובדה שהצעות לחקיקת חוק לאום נמצאות גם על סדר יומה של הכנסת הנוכחית.

נייר העמדה שנכתב על ידי ד"ר אלכסנדר יעקובסון למרכז מציל"ה בנושא מעמד העברית וערבית בישראל

נייר עמדה זה של ד"ר בקר סוקר ומעריך באופן ביקורתי את העמדות השונות על תביעת ההכרה מההיבטים ההיסטוריים, פוליטיים, משפטיים ואסטרטגיים. ד"ר בקר פורש את היתרונות ואת החסרונות של עמדות המצדדים והמתנגדים לדרישת ההכרה, מעלה שאלות יסוד הכרוכות בענין וכן מציע עקרונות מנחים כדי לגשר על הפערים המקשים להתייחס באופן רציני ואפקטיבי לסוגיה.

חוברת זו נולדה מתוך התחושה שבשנים האחרונות גובר הבלבול סביב הוראת שאלות
היסוד של הציונות. הוויכוחים הפוליטיים הקשים שפילגו את החברה הישראלית במשך
שנים, הריבוי ההולך וגדל של ספרי לימוד והפולמוס בין ציונים לפוסט-ציונים, טשטשו
את ההבדלים בין עיקר לטפל והקשו על מורים העוסקים בהוראת הציונות.

מטרתו של הנייר להציג בציבור את החוק המסמל יותר מכל חוק אחר את יהודיותה של המדינה ואת הקשר בין יהודים בישראל ובתפוצות, ואת הצורה בה מתממשות בישראל המטרות של התנועה הציונית. הוא מבקש להתמודד עם טענות עקרוניות נגד החוק או עם טענות כי יש להגביל את תקופת חלותו של עקרון השבות. והוא קושר את הדיון בהוראות החוק ובהפעלת מדיניות העלייה יחד עם סוגיות היסוד של זהות המדינה והצדקתה.

מה היו התהליכים הדמוגרפיים הבולטים במדינת ישראל מאז הקמתה? אילו שינויים דמוגרפיים התחוללו בשנים האחרונות ומאילו סיבות? כיצד ייראה בעתיד ההרכב הדמוגרפי של מדינת ישראל? מהו מקומה של מדיניות ציבורית בעיצוב ובהיערכות עתידיים?

בסוף שנת 2004 הקים מוסד נאמן של הטכניון מפעל לחשיבה ומחקר לטווח רחוק על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל ועל התנאים הנדרשים לשם הבטחת שגשוגה של המדינה. ראש הפרויקט היה פרופ' אביעזר רביצקי מהאוניברסיטה העברית. החוברת שלפנינו היא אחת מסדרה של חיבורים המציגים את פריו של מפעל זה.